גז"ד לשני נאשמים בהריגת המנוחה והצתת רכבה

1.         הנאשמים הורשעו, על פי הודייתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן (סומן באות א'): הריגה - עבירה לפי סעיף 298 + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק) ועבירה של הצתה - לפי סעיף 448 (א) רישא + 29 לחוק.

2.         בכתב האישום המתוקן מפורט כי ביום 30.11.08 בשעה 18:40 הגיעה המנוחה, הווידה סעדי ז"ל, דודתו של הנאשם 2, ברכבה לבסמת טבעון והמתינה בצד הדרך. הנאשמים אשר ידעו כי המנוחה ממתינה במקום הגיעו כשהם מצויידים בנשק. משהבחינו במנוחה יושבת ברכבה, ירו לעבר הרכב מספר כדורים אשר פגעו בה וגרמו למותה. לאחר מכן, שרפו הנאשמים את רכבה של המנוחה.

3.         בהסדר הטיעון, אליו הגיעו הצדדים, התבקש בית המשפט להרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, ולהטיל על כל אחד מהם עונש של 18 שנות מאסר, החל מיום מעצרם, וכן להטיל עליהם עונש של מאסר על תנאי על פי שיקול דעת בית המשפט.

            ב"כ המאשימה הבהירה כי הסדר הטיעון הושג לקראת תום שמיעת ראיות התביעה, ולאחר שנשקלו הקשיים הראייתיים אשר התגלו במהלך שמיעת הראיות. בשל קשיים אלה החליטה המאשימה להמיר את כתב האישום מעבירת הרצח שיוחסה לנאשמים מלכתחילה לעבירת ההריגה. עוד טענה כי הענישה המבוקשת משקפת ענישה ראוייה והולמת בנסיבות המקרה.

            באי כוח הנאשמים הצטרפו לדברי ב"כ המאשימה והדגישו את הקשיים שהתגלו בעקבות שינוי גרסתו של עד המדינה. גם הם ביקשו כי נכבד את הסדר הטיעון, המבטא ענישה הולמת.

4.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים החלטנו שאין מקום להתערב בהסדר הטיעון. גם אנו נחשפנו במהלך הראיות לקשיים הראייתיים, עליהם הצביעו ב"כ הצדדים, ובמיוחד לקשיים הנובעים מעדותו של עד המדינה. בנסיבות אלה, אנו רואים את הסדר הטיעון כהסדר ראוי ואת הענישה המוצעת בו ככזו ההולמת את חומרת המקרה: קיפוח חייה של המנוחה ושריפת רכבה מייד לאחר הירי.

            נזכיר גם כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002), לא יסטה בית המשפט מהסדר טיעון שהושג על ידי הצדדים, אלא בנסיבות חריגות. נסיבות כאלה אינן קיימות במקרה הנוכחי. הענישה המבוקשת הינה קרובה לרף המקסימאלי הקבוע בעבירת ההריגה. היא תואמת גם את המתחייב בהתחשב בהרשעות הקודמות של הנאשמים, כמפורט בגיליונות ההרשעות ט/1 ו-ט/2.

5.         אשר על כן, אנו גוזרים על כל אחד מהנאשמים, עונשים אלה:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 18 שנים, אשר תימנה מיום מעצרם (לגבי הנאשם מס' 1 מיום 1.12.08. לגבי הנאשם מס' 2 מיום 2.12.08).

ב.         מאסר על תנאי למשך 3 שנים, אשר יופעל אם הנאשמים יעברו, תוך 3 שנים מיום שחרורם, עבירה מן העבירות בהן הורשעו או עבירת אלימות מסוג פשע.

6.         זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בנוכחות ב"כ המאשימה, הסנגורים והנאשמים.